באולמות הראשיים שבמוזיאון, אפשר מטבע הדברים, לצפות ביצירות מונומנטליות. ועם זאת, רבים מחובבי האומנות אוהבים לצאת ולשוטט בחצרות אחוריות ובשווקים הרחוקים בתקווה לראות, דווקא שם, משהו שהעיניים המקצועיות לא הבחינו בו. יש בכך כמובן גם אתגר אישי, להבחין באיכות אמנותית מחוץ למסגרת ה"תערוכה" שאחרים ייצרו עבורך.
כך גם בגלריה של הטבע. גם כאן היצירות הנשגבות זוכות לבכורה טבעית. כל הדרכים מובילות אליהן ולפעמים יצירה מרהיבה אחת הופכת למוזיאון שלם בפני עצמו.
עם זאת גם בדרכים צדדיות אפשר לא פעם לגלות מציאות גלויות לכל, שמונחות באין רואה.
שם בטבע, הייתי משוכנע שהגבעה האדומה היא מציאה כזו.
כעת איני בטוח בכך, אבל עוד מלווה אותי תחושת ההתרגשות של "הגילוי". הנה כאן, מונחת לה גבעה אדומה, מחוץ לכל מדריך מחוץ לכל מפה.
כך גם בגלריה של הטבע. גם כאן היצירות הנשגבות זוכות לבכורה טבעית. כל הדרכים מובילות אליהן ולפעמים יצירה מרהיבה אחת הופכת למוזיאון שלם בפני עצמו.
עם זאת גם בדרכים צדדיות אפשר לא פעם לגלות מציאות גלויות לכל, שמונחות באין רואה.
שם בטבע, הייתי משוכנע שהגבעה האדומה היא מציאה כזו.
כעת איני בטוח בכך, אבל עוד מלווה אותי תחושת ההתרגשות של "הגילוי". הנה כאן, מונחת לה גבעה אדומה, מחוץ לכל מדריך מחוץ לכל מפה.
בשו משורר האיקו יפני כתב:
" הדרך הזו,
שאיש לא הולך בה,
ערב של סתיו"
שאיש לא הולך בה,
ערב של סתיו"
ואתם המבקרים - מה דעתכם ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה