יום ראשון, 11 באוקטובר 2015

Halloween - ליל כל הקדושים בקמפ

ברוד איילנד השמש עומדת לסיים עוד יום עבודה ואנחנו נעים אחרי הווייז בתקווה שיוביל אותנו לקמפגראונד. זה כביש צר ומקסים שמתפתל ביער בין גבעות ועמקים. יש יערות משעממים אבל כאן הכל חי ובקטעים מסוימים העצים מסוככים על הכביש בחופה יפה. ברגיל היינו מפיקים מן הדרך הנאה כפולה אבל כעת הערב הקרב דוחק בנו להגיע לחניון.
ובחניון חגיגה. אנחנו בליל ה -12 לאוקטובר שהוא יום קולומבוס, אבל כאן מקדימים וחוגגים את ליל כל הקדושים ואין לנו מושג למה. זה גם לא כל כך חשוב לנו. העיקר שמאוד שמח ומואר וצבעוני ומלא ילדים ותחפושות. וגם העצים צבועים. נפלא.





















    איזו תוספת נהדרת יכולה להיות תפאורת עלי שלכת



אני מסתכל על המצלמה הקטנה והפשוטה שלי ותוהה בפעם האלף על היכולת המופלאה שלה להעתיק ולשמר שלמות. 
מצד אחד אנחנו לא רוצים לחיות בתוך קופסת הזיכרונות שלנו. מצד שני אנחנו רוצים להמשיך ולשאת איתנו ציורי-תמונות כאלו. לפחות לעוד זמן מה, כלומר, אם אפשר, לאיזה שלושים-ארבעים שנה. 
אני אוהב את התמונות המדברות ומנסה להקשיב להן. מה הן מספרות ? לאיזה מעגלים והקשרים הן מתחברות אצלי ?
באופן עקיף כלשהו מזכירה לי התמונה הזו שיר עתיק ממסורת הזן היפני -
"ציור הדיו הזה 
של רוח הנושבת בין האורנים
מי שומע אותו ?"




ואתם המלווים אותנו, ספרו לנו מה אתם רואים !

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה