גרוטון והצוללת נאוטילס

האזרחים איתם אנחנו משוחחים בנחת, בצהרי היום, על ספסלי הטיילת שלצד הנהר במיסטיק, מספרים לנו שהמוזיאון הימי בגרוטון סגור למחרת היום. לפיכך עלינו להחליט אם מוותרים על הצוללת האטומית - נאוטילס, או שקמים מיד ויוצאים אל גרוטון הסמוכה.
חודשים אחדים לפני כן אני שואל את דוד, שחי בצוללות עשרים שנה, אם הוא יוכל לארגן לנו סיור בצוללת ישראלית. דוד אומר שלא עורכים סיורים כאלו, ואני משלים בצער עם כך שלא אראה צוללת מבפנים. ופתאום - נאוטילס ! ועוד צוללת ראשונה עם מנוע אטומי ! ועוד אחת שחצתה את הקוטב הצפוני מתחת לקרח ושברה את כל השיאים !
ועוד ממש כאן סמוך מאחורי הגשר !
לפיכך אנחנו מודים בחם לאזרחים, ונפרדים ממיסטיק היפה לשעתיים וממהרים אל הצוללת לפני שהיא תסגור את הפתחים.


  

כמו השומרים בארמון המלכה, גם המלחים נותנים תורנויות בצוללת וכל יום אחד מהם נכנס לתא ושוכב שם לאורך כל המשמרת שלו, לטובת המבקרים והמסורת.

                                                                 תא לשלושה מלחים ונערה אחת

תא המפקד. תמונת של אשתו של קומנדר אנדרסון מפקד הנאוטילס. אל אישה כזו אתה תמיד תירצה לחזור הביתה בשלום. בשער המגזין "לייף" מספטמבר 1958, תמונתו של אנדרסון. בתוך המגזין כתבה מצולמת על פני 12 עמודים, המספרת את סיפור המסע ההרואי, לאורך 3000 ק"מ מתחת קרחון הקוטב הצפוני, עד ליציאה סמוך לגרינלנד.

 
                                                                            תא הטורפדות

                                                                            נערת המלח