פעם היה כאן נמל תוסס. סוחרים ותיירים והולכי בטל התרוצצו על רציפי עץ שהיו מונחים על הכלונסאות ודייגים פרקו ארגזי דגים ולובסטרים ושרימפס. עשרות שנים אכלו המים והמלח את הרציפים עד שהתרפטו. לבסוף החליטו להסיר את רצפת הדק והשאירו את עמודי העץ כמין פסל סביבתי - "קהילה במים".
וכמו בכל קהילה, תמיד יש שלושה כאלו שקצת מתבדלים מרצונם וקצת נדחקים הצידה. כאלו שמשהו בקהילה ובהתגודדות שלה לא נאה בעיניהם, וגם הם עצמם על אפם המורם והרחרחן ועל עקמומיותם לא כל כך רצויים בקהילה.
בזכות שלושה דברים תישמר אצלנו פורטלנד.
בזכות הטבעת שאורית עונדת, בזכות האור ששיחק בזכוכיות והיה נושא לשיחתנו ולפוסט נפרד, ובזכות קהילת המים.
פורטלנד כזו אינה שמורה בזיכרונו של איש. זה ממחיש עד כמה מסע עשוי מפנינים שאוסף כל אחד בדרכו.
הרבה זמן אורית מחפשת טבעת. כאן אצל אמני הכפיות מאירי הפנים, שאוספים ומתעדים את הכפיות העתיקות שלהם, מוצאת אורית טבעת ב - 15$ וגם אני מתלהב מהטבעת. בחודשים שיבואו יתברר לנו שרק אנחנו אוהבים את חתיכת הכפית המגולגלת על אצבעה של אורית. וגם את הסיפור שמסופר כאן בארבע תמונות - אנחנו אוהבים.
החזית הזו, בה משחק האור בצבעים שונים בחלונות, מככבת בפוסט הסמוך שלנו על האור.
ואתה המטייל מה לקחת מפורטלנד ? השאר תגובה וספר לנו !
וכמו בכל קהילה, תמיד יש שלושה כאלו שקצת מתבדלים מרצונם וקצת נדחקים הצידה. כאלו שמשהו בקהילה ובהתגודדות שלה לא נאה בעיניהם, וגם הם עצמם על אפם המורם והרחרחן ועל עקמומיותם לא כל כך רצויים בקהילה.
בזכות שלושה דברים תישמר אצלנו פורטלנד.
בזכות הטבעת שאורית עונדת, בזכות האור ששיחק בזכוכיות והיה נושא לשיחתנו ולפוסט נפרד, ובזכות קהילת המים.
פורטלנד כזו אינה שמורה בזיכרונו של איש. זה ממחיש עד כמה מסע עשוי מפנינים שאוסף כל אחד בדרכו.
החזית הזו, בה משחק האור בצבעים שונים בחלונות, מככבת בפוסט הסמוך שלנו על האור.
ואתה המטייל מה לקחת מפורטלנד ? השאר תגובה וספר לנו !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה