איך התרשמת מ"הנהר
הנעלם" בהשוואה ל"פלום" [שניהם קניונים סמוכים ומתחרים], שואלת
הרינג'רית ואורית אומרת שכל אחד מהם מקסים וייחודי בדרכו ואני מוסיף, שזה כמו
להשוות אהבות שונות, שזו באה בדרכה והאחרת בדרכה.
ובאמת, עד היום טיפסנו וירדנו בחמישה ערוצי קניונים ומצאנו שלכל אחד אישיות ואופי ויופי משלו, והמשותף לכולם, שלא היינו מוותרים על אף אחד מהם.
הנה הנהר הנעלם שמתפתל לו בין חורבות סלעים עצומים (בולדרים), שהרעידו את האזור ורבים מהם עצרו את מסעם כשהם נאחזים זה בשכמו של זה או תלויים על איזה זיז שעיכב אותם בדרכם במרומי הקיר, במעין בלי-מה. ויש בעצומים האלו מן שיווי משקל רגעי, ועדינות רגעית, שמן הסתם יופרו בכל סימן של רעידת אדמה קלה או סערה אשר ישובו ויפקדו את הערוץ מחר או מחרתיים או בעוד אלף או עשרת אלפים שנה.
ההליכה בערוצו של הנהר הנעלם היא כאילו הליכה בתוך עיי חורבות. אבל זה חורבן שונה לגמרי מזה שמחולל האדם. אין בו רשעות אלא התהוות נמשכת ותמימה שאין לה התחלה וסוף וכל חורבן שבה הוא גם ראשית צמיחה. ועדים הטחבים שהם מעין קטיפה ירוקה שמתפשטת על הבולדרים ועדים העצים שנועצים שורשים בסידקי הסלעים עד להיבקע.
והמראות האלו עבורנו הם חריץ קטן בזמן אשר דרכו אנחנו מציצים ברגע מרגעי הנהר הנעלם. כשיחלוף הרגע אנחנו נעלם, ולא רק מן הערוץ הזה, ואילו הנהר הנעלם ימשיך לשטוף כמעט לעד במימיו ובסלעיו ובבלי-מה.
ובאמת, עד היום טיפסנו וירדנו בחמישה ערוצי קניונים ומצאנו שלכל אחד אישיות ואופי ויופי משלו, והמשותף לכולם, שלא היינו מוותרים על אף אחד מהם.
הנה הנהר הנעלם שמתפתל לו בין חורבות סלעים עצומים (בולדרים), שהרעידו את האזור ורבים מהם עצרו את מסעם כשהם נאחזים זה בשכמו של זה או תלויים על איזה זיז שעיכב אותם בדרכם במרומי הקיר, במעין בלי-מה. ויש בעצומים האלו מן שיווי משקל רגעי, ועדינות רגעית, שמן הסתם יופרו בכל סימן של רעידת אדמה קלה או סערה אשר ישובו ויפקדו את הערוץ מחר או מחרתיים או בעוד אלף או עשרת אלפים שנה.
ההליכה בערוצו של הנהר הנעלם היא כאילו הליכה בתוך עיי חורבות. אבל זה חורבן שונה לגמרי מזה שמחולל האדם. אין בו רשעות אלא התהוות נמשכת ותמימה שאין לה התחלה וסוף וכל חורבן שבה הוא גם ראשית צמיחה. ועדים הטחבים שהם מעין קטיפה ירוקה שמתפשטת על הבולדרים ועדים העצים שנועצים שורשים בסידקי הסלעים עד להיבקע.
והמראות האלו עבורנו הם חריץ קטן בזמן אשר דרכו אנחנו מציצים ברגע מרגעי הנהר הנעלם. כשיחלוף הרגע אנחנו נעלם, ולא רק מן הערוץ הזה, ואילו הנהר הנעלם ימשיך לשטוף כמעט לעד במימיו ובסלעיו ובבלי-מה.
פתאום כחול וצהוב במשחקים של מים ושל אור
בין לוחות ההסבר המספרים על ההיסטוריה של המקום,
ישנו גם לוח אחד שמספר על חרשי העץ שתכננו ובנו את שבילי העץ באהבה במיומנות
ובדמיון, כמעשה אומנות. אכן.
יש משהו טמיר במפגש עם ילדי ברגע לוט, לפני מעבר לקצווי דרכים מעבר שיכחת זמנים ליד הסלע הנירחק כשמשהו ניבט כשדבר מה חמקמק רק שלא יחלפו ודי רק שיעצרו אולי שאולי ישבו כאן בהרף, בלי לאן מעבר לחלוף הזמן מעבר לאוזלת אדם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה