יום שלישי, 8 בספטמבר 2015

טורונטו

מי שמגיע בטיסה טרנס-אטלנטית, חייב לפי כללי חברת ההשכרה, 24 שעות של הסתגלות לפני שיוכל לקבל את הקרוואן. לפיכך אנחנו מתארגנים לבילוי בטורונטו, הסמוכה לבולטון, עיירת הקרוואן, ויש לנו מלון ואוטובוס "עלה ורד" שיתייר אותנו בין מוקדי העיר.
ואם להקדים את המאוחר, התמונה הכי חזקה ומרגשת בטורונטו היא התמונה האחרונה:

                                                    ביציאה מהמלון מחכים לאובר שייקח אותנו אל הקרוואן


אבל הסיפור של טורונטו מתחיל קודם. הרבה קודם. כשאני מגיע אליה לפני 41 שנה למפגש עם בועז חברי, שבינתיים מת, ועם ג'ודי שהתאהבה בי, ועם הוריה שירלי וליאון שאירחו אותי בביתם ובלבם ברוחב לב מלכותי.
טורונטו ההיא השאירה בי זיכרונות רומנטיים, ומצוירת בליבי כעיר מקסימה. לכן, כשאנחנו נאלצים להתעכב בה יממה, משהו בתוכי נדרך לקראת אותו מפגש עם זיכרון רחוק.
וכפי שכולנו יודעים, יש זיכרונות שעדיף לא לפתוח אליהם חלון. שלא יצטננו. וכזו היא גם טורונטו שנראית היום כרך צפוף וייגע ונטול אויר וחן.
ולעומת זאת - אורית שלי, שתמונתה היא הצילום הראשון השווה בטורונטו.



אוטובוס ה "רד עלה" שלנו כולל גם שייט בין איים הפזורים באגם לצד העיר. האקולוגיה באיים חזקה מאוד. ברובם אסור לבנות או לכרות עצים או לחשמל. ובאמת, זו פיסה יפה מאוד ונקייה של טבע.






                                                                      טורונטו מן האגם








                                              ברובע דיסטילרי אשר שופץ ונבנה מלבנים אדומות שרופות


                                         מוזיאון הנעליים הסמוך למלון שאליו קפצה אורית לפני היציאה לבולטון


שלום לך טורונטו, יאללה קרוואן !!




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה