יום ראשון, 27 בספטמבר 2015

בדרך מקונוואי להר וושינגטון

סיפור טוב הוא סיפור של יחסים.
אדם לפעמים חושב, 'מה אני אשאיר אחרי ?'
'סיפור טוב בן אדם. תשאיר סיפור טוב !'
יחסים מתלכדים בין אנשים. אבל אפשר גם עם הטבע.
ובאמת כדאי לשלב את שניהם - יחד בטבע. ככה מהדק אל האדמה, ככה מהדק בין חברים. מוכרח שתהיה נגיעה.
"יחד בטבע" הותיר בנו אלבום זיכרונות נפלא.
הטבע הלא - הוא בדיוק כפי שהוא...ומעורר שתתקרב גם אתה אל עצמך. ערום משהו, נקי מן הגירויים, מן ההסחות. איזה שקט אחר הומה בך פנימה. וקולות אחרים...
לפעמים נשמע רק רחש של גזייה המבשלת קפה בפינג'אן. לפעמים רחש עצים במדורה. איזו מוסיקה...וכמה יפה האש.
...וכשיושבים לידך חברים ושותקים, יש צבעים נפלאים בשתיקה.
ואם מדברים, יש משקע בדברים. קורה משהו. הטבע הרי מרחיק הבלים.
הנה צילום של טבע קטן בצידה של הדרך.
הנה הזמנה לעקוב אחרי שיחת האור והטבע.
כל חייו ביקש לו מונה, להקשיב לשיחה. לצייר אותה במכחולו.
...אפשר להקשיב לגשר. להתבונן כיצד כתם כחול אחד של שלולית אחת, משנה את צבעו. מה יעשה בו הצל כשילך ?
אלו תמונות לאלבום שבלב.
אפשר לטעת כאן אוהל ללילה. מוטב שניים שלושה אוהלים. לחכות ולראות כיצד ילטף אור אחרון...כיצד יעיר אור ראשון. להקשיב לקולות...מה רוחש פה החושך ? מאין עולה צעקה בהירה ?
האם יטבע כוכב מנצנץ בשלולית שהשחירה ?
...אלבום שלם יצמיח כאן לילה אחד.
סיפורים כאן יקרו מעצמם.

ובסתיו יבואו מים רבים אל מעט הנחל. עלים אדומים, עלים צהובים ישליכו צבעים על המים...והצבעים ירקדו עם כל רוח קלה.
לאן תישטף השלולית הכחולה ?



















אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה