כשאורית יוצאת מהחנות זה ממש לא מוצא חן בעיניה, והיא חוצה את הרחוב ומשיגה אותי ונוזפת, "ומה עם הביחד ??"
"תשעים אחוז מהיממה אנחנו במרחק של 70 ס"מ זה מזו" אני עונה, "את חושבת שרחוב אחד עלול לסכן אותנו ?"
"בית מכאן ובית מכאן ולאמצע קוראים רחוב" היא נזכרת בשורה משיר, ושואלת, "ככה אתה רוצה ??"
"אבל, מתוקה שלי" אני מפייס, "הבתים תמיד חצויים, ואילו אנחנו רק מתאווררים מעט ברחוב החצוי".
"לטיול התאווררות אתה יכול לצאת לבד" היא גוערת בי, ואני מצטער על הטעות ומבטיח ללכת להבא באותה מדרכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה