"מעבורת היא הדרך הקצרה והזולה לעבור הלאה. אל תחפשו כביש עוקף", כותב לנו אחד המדריכים וממשיך "אם היה כביש עוקף - לא הייתה מעבורת". זה מזכיר לי את הפתגם מטיולי השומר הצעיר "חכם השביל מן ההולך בו", אלא שכאן השביל עובר במעבורת.
אנחנו אוהבים מעבורות. הן כמו שדות תעופה קטנים, רק בלי מטרד של בטחון ודיוטי פריי. מסמנים סיום והתחלה. נותנים פסק זמן להביט אחורה וקדימה. מה עוד שלטיסה הזו אנחנו לא עולים עם מזוודות כבדות אלא עם הקרוואן, כלומר עם כל הבית.
שלום לקניון אוזבל קאזם שלום למדינת ניו-יורק, שלום לך - ניו-אינגלנד שמעבר לאגם, ברוכה וורמונט. הנה אנחנו באים אל השלכת !
אנחנו אוהבים מעבורות. הן כמו שדות תעופה קטנים, רק בלי מטרד של בטחון ודיוטי פריי. מסמנים סיום והתחלה. נותנים פסק זמן להביט אחורה וקדימה. מה עוד שלטיסה הזו אנחנו לא עולים עם מזוודות כבדות אלא עם הקרוואן, כלומר עם כל הבית.
שלום לקניון אוזבל קאזם שלום למדינת ניו-יורק, שלום לך - ניו-אינגלנד שמעבר לאגם, ברוכה וורמונט. הנה אנחנו באים אל השלכת !
וגם האיימיש באים.
הם נראים לי קצת כמו ספרי הדרכה מהלכים. הכל ברור ומה שלא ברור אפשר לברר בספר או אצל איזה איימיש בכיר. כמו אצל החרדים שלנו ובאלף כתות אחרות.
איני יודע אם החיים בכת מאושרים יותר או פחות מהחיים הליברליים. הרי יש גם עול ויש רוח פרצים בחופש של הליברל, לא פשוט להמציא את עצמך לבד בלי לשאול אף אחד. ללא ספק יש גם יתרון בסדר המובנה וב"ככה זה", ונעים לחיות בעולם שיש בו סיבה והיגיון.
הבעיה אינה בכך שהם חיים פחות טוב. זה ממש לא בטוח ובכל מקרה זו הרי זכותם לבחור את אמונתם וחייהם.
הם נראים לי קצת כמו ספרי הדרכה מהלכים. הכל ברור ומה שלא ברור אפשר לברר בספר או אצל איזה איימיש בכיר. כמו אצל החרדים שלנו ובאלף כתות אחרות.
איני יודע אם החיים בכת מאושרים יותר או פחות מהחיים הליברליים. הרי יש גם עול ויש רוח פרצים בחופש של הליברל, לא פשוט להמציא את עצמך לבד בלי לשאול אף אחד. ללא ספק יש גם יתרון בסדר המובנה וב"ככה זה", ונעים לחיות בעולם שיש בו סיבה והיגיון.
הבעיה אינה בכך שהם חיים פחות טוב. זה ממש לא בטוח ובכל מקרה זו הרי זכותם לבחור את אמונתם וחייהם.
הבעיה היא בשלילת החופש.
הילדים שלנו יכולים לעבור לאיימיש או להתחרד. להיות מה שהם רוצים. לבחור להם זהות. אנחנו כמובן, מנסים להציע להם דרכים, אבל בסוף, הם הולכים לאן שהם בוחרים. ככה זה כשאנשים הם חופשיים.
ליברליזם לא בונה חומות סביבו. כתות דתיות לעומת זאת - בונות חומות. כתות לוקחות את חבריהם בשבי ועוד יותר מכך - את ילדיהם ואת נשותיהם. והם תמיד גם מטביעים בהם סימנים, בגופם ובמראם, כדי להגביה את החומות. שבמידת האפשר, אף אחד אפילו לא יחשוב להימלט. שאף אחד לא יוכל לקחת חופש מהכת והמסגרת ולנסות לחיות אחרת. אפילו לא לשבוע.
ואני לא אוהב אמת שאוחזת בגרונך. אפילו אם היא האמת לאמיתה.
הילדים שלנו יכולים לעבור לאיימיש או להתחרד. להיות מה שהם רוצים. לבחור להם זהות. אנחנו כמובן, מנסים להציע להם דרכים, אבל בסוף, הם הולכים לאן שהם בוחרים. ככה זה כשאנשים הם חופשיים.
ליברליזם לא בונה חומות סביבו. כתות דתיות לעומת זאת - בונות חומות. כתות לוקחות את חבריהם בשבי ועוד יותר מכך - את ילדיהם ואת נשותיהם. והם תמיד גם מטביעים בהם סימנים, בגופם ובמראם, כדי להגביה את החומות. שבמידת האפשר, אף אחד אפילו לא יחשוב להימלט. שאף אחד לא יוכל לקחת חופש מהכת והמסגרת ולנסות לחיות אחרת. אפילו לא לשבוע.
ואני לא אוהב אמת שאוחזת בגרונך. אפילו אם היא האמת לאמיתה.
אבל למען האמת - כל זה נשאר ברמה רעיונית.
כי כשאני רואה אותם קרבים למעבורת, הם דווקא מקשטים את הנוף, ויש בהם, לפחות למראית העין, איזו שלמות ונינוחות נעימים, ואני מברך אותם בליבי בברכת "שלום לכם !"
כי כשאני רואה אותם קרבים למעבורת, הם דווקא מקשטים את הנוף, ויש בהם, לפחות למראית העין, איזו שלמות ונינוחות נעימים, ואני מברך אותם בליבי בברכת "שלום לכם !"
חוץ מזה שטים איתנו ידידינו האופנוענים ובעלי המכוניות העתיקות, שעליהם כתבנו כבר בבלוג.
שלום ברלינגטון שלום לך ורמונט היפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה