לילה ביער ווטקינס-גלן
בערב במיטה, אורית מקריאה לנו את "פרש הברונזה". סיפור בקולה של אורית, הוא שער עדין אל הילדות ואל השינה.
התעוררתי באחת וחצי בלילה. גשם מקיש על תקרת הקרוואן החונה ביער. זו שעה של ליליות. הן עפות ומשתעשעות ביער ואפשר להקשיב להן.
אני שותה תה עם לימון בצירוף 'עוגיות תאנים של מימי'. במסע לפני שלוש שנים נפגשנו בדרך במקרה עם מימי וחיים, והיה לנו שבוע קסום עם שני קרוואנים באורגון ומאז נשארנו חברים. הצענו להם לצאת ביחד לטיול, אבל זה לא הסתדר להם, אז לפחות עוגיות שמזכירות אותם. הרי חלק מהעניין שיש באוכל הם הזיכרונות שהוא מביא איתו. כמו אלבום תמונות ששמור בחך.
עכשיו עשרים לשלוש. אני יושב בפינת האוכל, שהיא לב הקרוואן, ואורית ישנה ב'חדר השינה', מאחורי וילון במרחק מטרים אחדים. רחשי שנתה מתערבבים בדקירות הגשם.
זו שעה שהולכת טוב עם תה ואני מוזג לי כוס נוספת. הפעם עם עוגיות אוריאו. אנחנו אוכלים כאן את כל מה שאנחנו מונעים מעצמנו בארץ. השארנו מאחורינו כל מיני סייגים ואיסורים. גם לזה יש ארומה של חופש.
אני קורא כעת עמודים אחרונים בספר "על הכתיבה" של סטיבן קינג. הוא משתף בחוויות ובתובנות שאסף במהלך שנים רבות של כתיבה. מעניין לנו להשוות זאת, עם מה שעבר עלינו במהלך כתיבת הספר שלי - "דימונה – תל אביב" ובמהלך השיחות הבלתי פוסקות שלנו אודות הכתיבה.
אני שותה תה עם לימון בצירוף 'עוגיות תאנים של מימי'. במסע לפני שלוש שנים נפגשנו בדרך במקרה עם מימי וחיים, והיה לנו שבוע קסום עם שני קרוואנים באורגון ומאז נשארנו חברים. הצענו להם לצאת ביחד לטיול, אבל זה לא הסתדר להם, אז לפחות עוגיות שמזכירות אותם. הרי חלק מהעניין שיש באוכל הם הזיכרונות שהוא מביא איתו. כמו אלבום תמונות ששמור בחך.
עכשיו עשרים לשלוש. אני יושב בפינת האוכל, שהיא לב הקרוואן, ואורית ישנה ב'חדר השינה', מאחורי וילון במרחק מטרים אחדים. רחשי שנתה מתערבבים בדקירות הגשם.
זו שעה שהולכת טוב עם תה ואני מוזג לי כוס נוספת. הפעם עם עוגיות אוריאו. אנחנו אוכלים כאן את כל מה שאנחנו מונעים מעצמנו בארץ. השארנו מאחורינו כל מיני סייגים ואיסורים. גם לזה יש ארומה של חופש.
אני קורא כעת עמודים אחרונים בספר "על הכתיבה" של סטיבן קינג. הוא משתף בחוויות ובתובנות שאסף במהלך שנים רבות של כתיבה. מעניין לנו להשוות זאת, עם מה שעבר עלינו במהלך כתיבת הספר שלי - "דימונה – תל אביב" ובמהלך השיחות הבלתי פוסקות שלנו אודות הכתיבה.
לקראת חמש אני חוזר אל המיטה ואל גופה החם של אורית. תמיד טוב להשאיר במיטה איזה גוף חם שאפשר לחזור אליו, ותמיד טוב להשאיר בחוץ איזה שארית של חושך כדי להתכסות בה. היער כאן מסוכך על הלילה והזריחה מאחרת. אורית תקום כשהאור יצליח להסתנן. כשעיניה נפקחות אל תוך חושך היא עוצמת אותן מחדש. עד שיאיר.
אחר כך היא תשתה קפה ותעבור על מה שכתבתי כאן. תציע תיקונים ושינויים ותבחר תמונות.
בערך בשמונה גם אני אקום ואשתה קפה. נדבר על הלילה הזה שנח בין אתמול להיום והכיל כה הרבה. עד שהדרך תקרא לנו שוב.
בינתיים לילה, וטוב.
אחר כך היא תשתה קפה ותעבור על מה שכתבתי כאן. תציע תיקונים ושינויים ותבחר תמונות.
בערך בשמונה גם אני אקום ואשתה קפה. נדבר על הלילה הזה שנח בין אתמול להיום והכיל כה הרבה. עד שהדרך תקרא לנו שוב.
בינתיים לילה, וטוב.
יש בעיר פסטיבל של מכוניות עתיקות ורבים מהמשתתפים עושים את הלילה בקמפינג ביער.
כאן תאומות הטריומף
הכניסה לסייט שלנו ביער
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה